|
|
[ 280 ] דן שפירא מבוא ההמרה הגדולה של השבתאים לאסלאם התרחשה בשנת 683 , כשש שנים לאחר 3 וללא כפייה חיצונית כלשהי . היה זה מעשה מודע של פרנסי הקהילה מותו של ש״ץ, השבתאית בשאלוניקי ורבניה, שנבע ככל הנראה מתוך הרצון לארגן את הקהילה של ׳המאמינים׳ – חסידיו של ש״ץ . ייתכן כי ההמרה למראית העין נבעה מהרצון ליצוק מסגרת יהודית-שבתאית נפרדת, החופשית מתכתיבי הממסד הרבני האנטי-שבתאי, ומן ההלכה הרבנית, השונה מזאת של השבתאים . רצון זה היה מניע לא פחות חשוב להמרה מאשר הכמיהה המיסטית ללכת בעקבות משיחם, לתקן תיקונים ולגאול את הקמת הניצוצות השבויים . משום כך, אין לראות במאמינים-הדונמה מעין אנוסים . מסגרת דתית שאינה כפופה לסמכות של המִלֵּת ( millet ) עלתה בקנה אחד עִם התפיסה ההִלכתית השונה . זאת, בדומה במקצת לדגם של ענן בן דוד כתשע מאות שנה קודם לכן . האסלאם התקני שנצטוו בו בני הקהילה ביטא רובד מסוים בתפיסתם הדתית הכוללת . המקרה של השבתאים מאתגר בהציגו במלוא עוזו את הקושי בהגדרה, הקיים לעִתים בהקשר העות׳מאני, מהו יהודי ומהו מוסלמי, או מהו נוצרי . חשוב לזכור שאולי עד אמצע המאה הי״ח התקיימו הדונמה בתוך החברה...
To the book |
|
|