היבטים כלליים בתאטרון היהודי־ספרדי בבלקנים

[ 260 ] אלנה רומרו היה מכוון לשעשועם של אחרים, כשנותר מחוץ לתחום העניין הספציפי שלהם וללא כל פנייה לקהילתם . כקוריוז נציין שאחת הדמויות ב- Karagöz , שכמו הקומדיה דל-ארטה האיטלקית כולל דמויות קבועות, היא דמותו של יהודי . זה מיוצג כשהוא חובש כובע ונושא על כתפו – או על גבו של חמור – שק של סחורה, בעודו מנגן בתוף-מרים . הדמות הזאת דוברת יהודית- ספרדית, או משלבת בדבריה שפע של מלים וביטויים בשפה זאת . ידיעה אחרת שנאספה על-ידי גואר עצמו לעומת זאת, קשורה דווקא בקשר ישיר לחיי הקהילה היהודית . גואר מראה לנו כיצד היהודים הספרדים בטורקיה חששו, כבר בתקופה קדומה, מהמנהג של ציון חג הפורים בנשפי מסכות ובפנטומימות . לפני 747 , במהלך חגיגת פורים מסוימת, התקיים באיזמיר נשף מסכות . תוך כדי שמחה וצהלה של המשתתפים בנשף, נתלתה בובה בדמותו של המן הרשע . כשהדבר נודע לרשויות הטורקיות, הן הורו לעצור את נכבדי הקהילה וחקרו אותם על אודות גורלה של ״הגופה״ . לא הועילו מחאותיהם על כך שבסך-הכל מדובר היה במשחק תמים, ושאין שום גופה : היהודים, מצאו את עצמם תחת איום שייגבה מהם דם תחת דם, ונאלצו למסור סכום כסף נכבד כדי למנוע...  To the book