היישוב היהודי בפתח תקווה בשלהי העידן העות׳מאני: חברה, כלכלה ויחסים עם הממשל

[ 56 ] יהודית רונן שנשלטה על-ידי העות׳מאנים מאז כיבושה מידי הממלוכים במאה ה- ,16 חיו באותה עת כ- 22,000 יהודים . אלו התרכזו בארבע ״ערי הקודש״ – ירושלים, חברון, טבריה 1 העולים החדשים הקימו את המושבות החקלאיות ראשון לציון וזיכרון יעקב וצפת . וחידשו את ההתיישבות בפתח תקווה ובראש פינה . גל עלייה זה נודע בכינוי ״העלייה הראשונה״, וחלוציה ראו במעשה ההתיישבות שלהם את מהות החזון הציוני . בין השנים 1904 - 1914 ״שטף״ את הארץ גל עלייה נוסף, שזכה לכינוי ״העלייה השנייה״ . אנשי העלייה השנייה, המשיכו את פועלם של קודמיהם . הם פעלו להנחת היסודות לבניין הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל, וראו במעשה זה את מימוש החזון הציוני . האידיאליסטים ביניהם פנו אל ההתיישבות החקלאית . אחד מביטוייה הבולטים של תנופת ההתיישבות היה חיזוק מעמדה של המושבה החקלאית פתח תקווה בנוף הציוני המקומי, התפתחות זו סימנה נקודת-מפנה חשובה בהתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל . מאמר זה דן בהתפתחות הכלכלית והחברתית של ״אם המושבות״ – פתח תקווה – בתקופת העלייה השנייה . לצד הניתוח הכלכלי והחברתי, מעמיק המאמר ונוגע גם בשורשים ההיסטוריים של התקופה הנ...  To the book