הספניולית והרומנית במבחן המגע עם הצרפתית: דמיונות והבדלים

[ 12 ] סיריל אסלנוב למנות את הספניולית בין שפות הפרנקים גברה והלכה עם התפשטותן של הצרפתית ושל האיטלקית בערי הנמל של האימפריה העות׳מאנית . ברבות הימים, היהודים עצמם החלו לכנות את הספניולית, המושפעת מן התחביר ומן אוצר המילים הצרפתי, בכינוי אינפרנקיאדו . כינוי זה יכול להתפרש בשני אופנים : מושפע מן הפרנקית הלא היא הצרפתית מחד גיסא, או ״משוחררת״ מעול המסורת הדתית מאידך גיסא . לפנינו אפוא תמיהה מעניינת מבחינה סוציולינגוויסטית : השפה הספניולית נתפסה בפנים שונות, בהתאם לזווית המבט שממנה מסתכלים עליה – פעם כהשתקפות לשונית של פרטיקולריזם עדתי, ופעם כשפה המשתייכת לשפות הפרנקים, כלומר שפות רומאניות מערביות, כגון הצרפתית, הוונציאנית הקולוניאלית והטוסקנית, השגורה בפי הסוחרים מליוורנו . הניגוד הזה בין הפרטיקולריזם העדתי במסגרת החברה העות׳מאנית, לבין ההתקשרות עם שפות מערב אירופה, משקף את הפיכתה של קהילת היהודים הספרדים למיעוט שכמעט מזוהה עם הפרנקים . זאת, לאור תפקידה של הקהילה בתהליך המודרניזציה של החברה העות׳מאנית, אחרי שהמיעוטים הלא ואזרחות ( 1869 ) . מוסלמים של האימפריה קיבלו שוויון זכויות ( 1856 )...  To the book