|
|
04 אליהו ישב באותה עת בחדרו ולמד . במטבח היה כד גדול מלא חלב שהוא התכוון לשתות מאוחר יותר . כיוון שהיה חם במטבח, היה החלון פתוח ואפשר היה לראות ממנו את הגן של מר ראובן . החתולה של מר ראובן קפצה על אדן החלון . . . ״ ״חתולים יכולים לעשות כך, נכון אבא ? הם יכולים לקפוץ טוב . . . ״ ״נכון, אפילו טוב מאוד . וכשעמדה החתולה על אדן החלון ראתה את כד החלב של מר שמעון, קפצה אל תוך המטבח ושתתה . . . ״ ״את כל החלב של מר שמעון . זה לא יפה מצידה, נכון אבא ? ״ ״כמובן, אבל אתה הרי יודע, חתולים לא יודעים זאת, הם אינם מבינים . . . ״ ״חתולים הרי גם לא יכולים לדבר . . . ״ ״בדיוק כך . אבל עכשיו אנחנו מגיעים לעיקר . אך סיימה החתולה לשתות את החלב והינה נפתחת הדלת ומר שמעון נכנס למטבח . ׳הא ! מה אני רואה שם ! ׳ והוא מיהר ורץ אל הכד . אבל החתולה, מייד כשראתה את מר שמעון קפצה מן הכד אל החלון ומן החלון אל הגן ומר שמעון רק יכול היה עוד לראות כיצד היא חומקת מעבר לדלת ביתו של מר ראובן . ׳כך׳, אמר מר שמעון, ׳זו הייתה אפוא החתולה של מר ראובן ששתתה את כל החלב הטוב שלי ; חכה חכה ידידי, עוד אתפוס אותך׳ . . . ״ ״ככה גם לנה...
To the book |
|
|