פרק ג [״דרך ה׳״]

אליהו וכך זה נמשך עד לאברהם . אתה מבין ? ״ ״כמה פעמים רבא צריך לומר על אברהם ? ״ ״פעמים רבות, רבות מאוד״ . ״כן, אבל כמה ? ״ ״נו, נֹאמר ארבעים״ . ״ואתה כבר היית אז בעולם ? ״ ״לא, אבל אבי סיפר לי הכול אודות אברהם, והוא שמע זאת מאביו, ואני סיפרתי לך . ולמי תספר אתה ? ״ ״כשאגדל ואהיה אב אספר זאת לבני״ . ״תשובה יפה . בליל שבת הבא תקבל קצת יותר יין״ . ״באמת ? ״ ״אתה הרי יודע שאם הבטחתי אני מקיים . ועכשיו לֵך לְךָלחדרך . להתראות״ . ״להתראות״ . נכדו של אברהם עוזב את חדרי . הוא יודע עכשיו שאברהם היה ׳באמת׳ ושהוא קשור אליו באופן אישי . הילד הקטן עף לו מעֵבר לאלפי השנים עם כל ׳הרבא׳ הרבים, שכלל לא מכבידים עליו, ונוחת אצל אברהם . הוא חוֹוה את אברהם באופן אישי . ההיסטוריה העתיקה של עמנו הופכת להיסטוריה האישית שלו . סיפור מוזר הוא ההיסטוריה של עמנו . בתחילתה עומד בתחילתה עומד מייסד המשפחות ובסופה אברהם ובסופה – אליהו . מתחברת – מי שמחדש את ימיהן . המילה האחרונה של אחרון הנביאים באופן בלתי אמצעי עם המילה הראשונה של אברהם אבינו . לאברהם נאמר ״למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳ לעשות צדק...  To the book