|
|
50 אליהו קיבלתיו, קראתי לך בשם, מתת האהבה היחידה שיכולתי להעניק לך . כי גם נתתי לך שֵם ״לזֵכר, שירחמוהו מן השמיים ויחיה בתחיית המתים״ . אתה, ילדי המסכן, תקום בתחיית המתים . ושם נאה נתתי לך, התדע מהו ? שמך כשם שיינשא בפי כול כשיפציע השחר על יום אלוהים הגדול והנורא . שמך כשמו של מי שאלוהים שולחו כי ליבי נכסף אליך . להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם . אליהו ! קריאת הכיסופים בת אלפי השנים של עמנו ! אל ים האהבה העוטף אותך, הניזון מאין ספור מעיינות אהבה, אל ים זה הולכת גם אהבתי . נאמן הוא הים, החול לעולם לא יכסהו . אליהו ! ביעף כבחלום הופיע לעיניי אליהו, אך נתתי לו שלום וכבר החזיר לי שלום . והרי הופעתו של אליהו בחלום סימן של ברכה הוא . אליהו, מה היא הברכה שהופעתך מבשרת לי ? מוזר, מאז קישטתי את ילדי בשמו של שליח השלום, מצלצל הוא באוזניי כצו נצחי : השב ליבך על אֶחיו, השב לב אֶחיו עליך . האם באת, אליהו, כדי להוכיח אותי בשל אחֶיך ? האם המשמעות של בואך ולכתך היא [ להשכילני ] שלא עשיתי די לאחֶיך ? הרהרתי בכך רבות ובהרהור כבר הייתה ברכה . לא, מטיף קטן, לא הייתי אב רע יותר מאחרים לאחֶיך . גם ל...
To the book |
|
|