א. הרקע לַחיבור ומבנה הספר

15 מבוא : ״אליהו״ – הֶקשר וייחוד על אבותם״ ( מלאכי ג, כד ) . מתן השם אליהו אינו נשאר בגדר תקווה לעתיד אלא הוא מעורר אצל המחבר ציווי לגבי ההווה : ״השב ליבך על אֶחיו, השב 7 כלומר עשה ככל שביכולתך במשפחתך שלך כדי להביא לב אֶחיו עליך״ . לַמצב המקוּוה שאותו בא אליהו הנביא לתקן : השב לב בניך ( אחֵי אליהו התינוק ) עליך כאָב, והשב ליבך כאָב על בניך . כדרכם של אסונות מתעורר גם חשבון הנפש, והתהייה עולה בליבו של המחבר : ״האם המשמעות של כלומר, האם האסון בואך ולכתך היא להשכילני שלא עשיתי די לאחֶיך ? ״ . של פטירת אליהו הקטן בא ללמד את המחבר להעמיק יותר במשמעות תפקידו כאב ? התהייה האישית הזאת מתגלגלת מהר מאוד לדיון עקרוני בסדרה של שאלות : תפקידה של האבהות, הבחירה בין קריירה למשפחה, מעמד 9 ולבסוף מעמד האישה, ההבניה של ״הנשיות״ לעומת ״הגבריות״, 10 הדיון בשאלות הללו נובע מן המשפחה לעומת הפרט, העם והמדינה . הטראומה האישית שתלתה את האבהות על בלימה, אך הוא חורג מעֵבר לה . האסון האישי מטעין את הדיון בעוצמה רגשית, אך איננו פוגם בסדר הטיעון ובבהירותו . לַספר ״אליהו״ שבעה פרקים, וכל אחד מהם עוסק בנושא מוגדר . ...  To the book