יאנוש קורצ'ק והרפואה

"ארבעים הימים של מוסה דאג" מאת פרנץ וורפל 384 מאורע דרמטי בהיותו בן ,11 שייתכן כי השפיע על בחירתו בלימודי רפואה, היה התאבדותו של אביו בבית חולים לחולי נפש . מאורע זה הוביל להחלטתו שלא להביא ילדים לעולם, כפי שכתב ביומנו : "ובכן, בן של מטורף אני, ובכן עול התורשה רובץ עלי" . בהמשך חייו מצא עצמו קורצ'ק מתחבט ומתלבט בדבר חלקם של התורשה והחינוך בעיצוב אופיו של הילד : "האם ילד הוא עצבני מפני שנולד להורים עצבניים או מפני שהם חינכוהו ? היכן הגבול בין העצבנות, הבאה מהסביבה המחנכת לבין עדינות המבנה העצבי ומבנה התורשה ? " קורצ'ק תמך באויגניקה וסבר שעל החברה להתערב בתכנון הילודה כדי לשכלל את תכונות האדם ולהימנע מהולדה של צאצאים מחומר גנטי פגום . מסתבר שבנערותו התאווה קורצ'ק להפוך לרופא . הסופר הפולני איגור נברלי, מגדולי הסופרים בפולין — שהכירו מקרוב במשך 16 שנים ואף שימש מזכירו — הנציח את קורצ'ק בספר ביוגרפי-ספרותי שבו תיאר אותו בהיותו תלמיד בגימנסיה הרוסית : "שעה שהיה נותן שיעורים, קורא הרבה, כותב שירים, מפליג בחלומות, מתיידד עם סטאסיו . חולם תכופות לחיות בעיירה, שבה ימלא סטאסיו תפקיד של כומר, ואי...  To the book