הדילמה של הכומר

ד״ר לימור שריר 367 ואכן הרקטור דאג לכל פרט שיקל על בריחתו של תומסיאן . הוא השיג עבורו ועבור אשתו ובתו רישיון מסע אל יוגהונולוק, ו"העמידו לרשותם עגלה גדולה רתומה לשני סוסים ועוד סוס לעתודה ואף שיגר מברק אל נציגיו באינטב שיכינו שם סוסים לחילוף" . מצפונו של הכומר תומסיאן ייסר אותו, והוא שאל את הרקטור שאלה מהרהורי ליבו : "האם איני חייב לעשות יותר מכפי חובתי ? " הרקטור הרוורנד וודלי הרגיע את הכומר שגורל הילדים עדיין לא הוכרע כלל וכלל, וכדי לחזק את החלטתו לנטוש אותם הוא הדגיש שהוא מפטר אותו רשמית מתפקיד מנהל בית היתומים . לרגע חש ארם שהרצון להקריב את עצמו למען הילדים משתלט עליו, אך לא אמר דבר ונכנע לנימוקיו של הממונה עליו במיסיון . ארם מצא עצמו שוב ושוב מתלבט אם עליו ללכת עם היתומים אל מותם או להציל את אשתו ההרה ואחותו . בשנתו פקדו אותו סיוטים והוא התמלא תחושה של "תבוסה קשה, של פגיעה בשליחותו ככוהן, של חרפה שבחולשת האופי" . מאוחר יותר, כאשר לאחר תלאות אין קץ פגש הכומר את גבריאל באגראדיאן על מדרגות הכנסייה, הוא חלק עימו את ייסורי המצפון המציפים אותו : "איני יכול להיפטר מזה . . . תמיד אני רואה...  To the book