שיחות רופאים

ד״ר לימור שריר 249 קמפור הוא חומר נוזלי שקוף, שמנוני ודליק בעל ארומה חזקה, שהופק מעצים המצויים באסיה ובאיים סומטרה ובורניאו שבאינדונזיה . שימושו היה נפוץ בעיקר בהודו העתיקה ובסין, בעיקר ברפואה ובטקסים דתיים . במאה ה- 7 השתמשו בו בהודו כתכשיר להורדת חום . במאה ה- 18 השתמשו בו נגד מאניה בשל היותו חומר שמעורר התכווצויות . ב- 1854 השתמשו בקמפור בעת מגפת הכולרה בנאפולי, ובמאה ה- 19 שימש נגד שלשול במבוגרים ובילדים, כתרופה מכייחת, לשיכוך כאבי שיניים ולהרגעת ילדים . השימוש בקמפור פחת במאה ה- 20 לאחר התחלת השימוש באופייטים והשתמשו בו במינון נמוך, כ- 50 מג', נגד סימפטומים לבביים מינוריים ונגד עייפות . ב- 1990 הפסיקו להשתמש בתרופה, וכיום השימוש היחיד בה הוא לדיכוי שיעול באמצעות אינהלציה או למריחה על העור בכמויות קטנות לצורך הרגעה ואלחוש . קמפור ניתן להפקה סינטטית משמן הטרפנטין ( Turpentine ) . קמפור גורם לטכיקרדיה, הרחבת כלי דם בעור, לנשימה איטית, לדיכוי תיאבון, להגברת הפרשות כולל שתן ובכמויות גבוהות . שימוש של כ- 2 גר' בו היא רעילה . במינון של 4 גר' היא ממיתה . הם משוחחים על האבחנה השגויה בעוד פ...  To the book