יחסו ליהודים ולציונות

ד״ר לימור שריר 239 כ"עיר ובה רחובות יפים וטכניקה אירופית", ונפעם למראה "שוטר, נהג וראש עיר, גם סופר ומנקה רחובות שיהודים הם, יהודים הדוברים וכותבים עברית, עוסקים בספורט והולכים לאופרה עברית" . ובכל זאת נותרה בבני הזוג תחושה של החמצה . גם המפגש המיועד עם ביאליק לא יצא אל הפועל . בשנת 1947 אמר מאן בנוגע ליישוב היהודי בארץ ישראל : "רגש היושר הפנימי שלי אומר לי, כי ליהודים הרשות המלאה לבוא לארצם . ולא רק בזכותם ההיסטורית רשאים הם לכך, אלא גם בזכות מה שהם עוללו בארץ ישראל . ביקרתי בארץ לפני 17 שנה ולא אשכח את הרושם הכביר שעשו עלי שתי תופעות, האחת היא תחיית השפה העברית, דבר שלא יאומן ושלא הייתה דוגמתו בכל תולדות האנושות . והדבר השני — אף הוא מהפכה, אני מתכוון לדור החדש שקם שם לחיים . " בשנת 1949 אמר בריאיון לעיתון "דבר" : "למותר לחזור ולהטעים את רגשות אהדתי לרעיון הציוני, בפרט בשעה זו, לאחר שרעיון זה נתגשם בחיים . הן את רגשותיי אלה הבעתי באוזניכם עוד בשנת ,1930 בימים שבהם לא היה זה מן הדברים המקובלים . היה זה לאחר ניצחונם הראשון או השני של הנאצים בבחירות הכלליות בגרמניה . [ . . . ] אחד הדברי...  To the book