ההתאהבות בטאדז'ו

"מוות בוונציה" מאת תומאס מאן 212 גלוי לעין וחביב מאין כמוהו : היופי הוא הצורה היחידה של הרוחני שאנו עשויים להשיגה בחושים ולשאתה . . . היופי הוא דרכו של הלב הרגש אל הרוחני . " האהבה גרמה לאשנבך לא רק שינוי נפשי אלא גם פיזי : כל מערכות נפשו נזדעזעו, מנבכי זיכרונו פרצו פתאום מחשבות נשכחות ואף "תווי פניו נמלאו חיות, גביניו הזדקפו, חיוך ער, סקרני ורווי השראה התפשט על שפתיו" . כמיהתו לנער גרמה לאשנבך בלבול וטירוף עשתונות, והוא רצה "לדבוק במי שהצית בו אש, ללכת אחריו באשר ילך, לחלום עליו בהיעדרו" . הוא החל לעקוב אחריו בסמטאות ונציה ובחוף הים, ואף שכר גונדולה במיוחד כדי לעקוב אחרי טאדז'ו ואחיותיו, שהפליגו בגונדולה משלהם . הנער נראה בעיניו של אשנבך טיפוס מעט חולני כשהוא מבחין ב"חיוורון פניו הלבנות כשנהב . בהביטו שוב בפניו הוא הבחין ששיניו פגומות במקצת, חרורות ונטולות בוהק של בריאות, וניכרת בהן שקיפות פריכה, המופיעה לעתים אצל אנשים מעוטי דם" ( אנמיים ) . הרהור זה אופייני לדברי הגיבור לטבעם של אומנים, שבהם טבועה "נטייה אנינה ובוגדנית לקשור כתרים לאי הצדק שהביא היופי לעולם" . והמחשבה שהנער חלוש וחו...  To the book