תפיסת הרופא את עצמו וכיצד החולה תופס אותו

ד״ר לימור שריר 161 שלעיתים קרובי החולים תוקפים אותו — הם רואים בו אחראי למצב קרוביהם ומשליכים עליו את תסכוליהם . התערבותו של הרופא כמציל חיים, כגוזר חיים או מוות, תורמת לתפיסתו של הרופא את עצמו כאלוהים . אפילו בעצם לבושו של הרופא בחלוק הלבן, כשהסטטוסקופ תלוי על צווארו, יש מידה של התנשאות . ומכאן חשיבות הדגשת הביטוי "הצנע לכת" בעבודתו של הרופא . על הרופא לזכור שאיננו כל יכול ולפעמים הוא פשוט שליחו של אלוהים שברצותו מחייה וברצותו ממית . עמוס עוז מספר בסיפור על אהבה וחושך על בחור צעיר שהעיר במסגרת הרצאתו של הפילוסוף הוגו ברגמן שאף אחד לא ראה את הנפש, וברגמן מגיב : "מי, ידידי הצעיר, מי הוא המדבר אליך עכשיו ? הליחות של ברגמן מדברות אליך ? הטחול שלו ? אולי זה במקרה המעי הגס של ברגמן מתפלסף אתך ? ומי, אם תסלח לי מאוד, מי זה שפך ברגע זה את החיוך הלא כל-כך נעים על שפתיך ? לא הנפש שלך ? הסחוסים ? מיצי הקיבה ? " תשובתו של ברגמן ביצירתו של עמוס עוז מעלה בי, בדרך של אסוציאציה, את הדילמה הכרוכה במפגש של רופא-חולה . לעיתים אנו חשים שהרופא מטפל באיבריו של החולה, שאותם הוא תופס כמופרדים מהגוף עצמו, ואי...  To the book