|
ד״ר לימור שריר 117 עיון בספרות יוון העתיקה מראה גישה אמביוולנטית להפסקת היריון . אובידיוס, סנקה, פאבורינוס, פלוטארך ויובינאליס מדברים על הפלה יזומה "כ"פשע שאין עליו עוררין מצד אחד, אך גם כתופעה כללית מקובלת מצד שני" . הפלות יזומות בוצעו בממדים נרחבים לא רק מחמת קשיים סוציאליים אלא גם בגלל רצון האישה לשמר את גזרתה מפני שינויים הקשורים בהיריון ובלידה . הפילוסופים הפיתאגוראים סברו כי כבר מרגע הכניסה להיריון נחשב העובר כיצור חי, ומשום כך אסור לפגוע בו . השקפה זו הייתה נפוצה במאה הרביעית לפני הספירה, ויש הרואים בכך את המקור לפסקה הידועה בשבועת היפוקרטס, האוסרת באופן מוחלט כל סיוע להפסקת היריון . בניגוד לפיתאגוראים, הפילוסופים הפלאטוניים והסטואים הניחו כי ה"חיים" ניתנים לעובר רק בשעת הלידה, ומשום כך לא הביעו התנגדות להפסקת היריון בכל שלב שהוא . אפלטון היה בעד הטלת חובת הפלה על כל אישה מעל לגיל 40 . אריסטו, לעומתו, נקט בשיטת ביניים על פיה מתחילים ה"חיים" עם הרגשת תנועת העובר על ידי האם . משום כך, הוא המליץ על הפלה מטעמים סוציאלים ( משפחה מרובת ילדים ) בתנאי שהפעולה תתבצע לפני מועד "הבעיטה הרא...
To the book
|

|
|