סופרים מתאבדים

"אמוק" מאת שטפן צווייג 80 המסיבה של קלאריסה באותו ערב היא הצלחה . מגיעות לשם רוב הדמויות, כולל דמויות מעברה . היא שומעת על התאבדותו של ספטימוס במסיבה, ובהדרגה מגיעה למסקנה שהיא מעריצה את המעשה ומחשיבה אותו כמעשה שמשמר את הטיהור של אושרו . ספטימוס — גיבור מלחמה עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית — סבל מדיכאון, ותיאור הידרדרותו הנפשית משמש כביקורת ליחס למחלות נפשיות ולטיפול בהן . רופאיו שופטים את מצבו, מדברים איתו אך ורק דרך אשתו, ומבטלים את הווידויים הדחופים שלו לפני שהוא מספיק לבצע אותם . מתוארת כאן התאבדות בשל דיכאון . יש דמיון בין מצבו של ספטימוס לבין מאבקה האישי של וולף עם ההפרעה הדו-קוטבית שסבלה ממנה . שניהם הוזים שהציפורים שרות ביוונית . ווולף אף ניסתה פעם להשליך את עצמה דרך החלון, כפי שספטימוס עשה . בסופו של דבר וולף התאבדה בטביעה . סרגיי יסנין ( 1895 - 1925 ) וולדימיר מאיאקובסקי ( 1893 - 1930 ) — משוררי "דור הכסף" ברוסיה — המיתו את עצמם בגלל האכזבה והריקנות שחשו בעקבות המהפכה הקומוניסטית, שבה תלו תקוות גדולות רבות . במאמר שכותרתו "על דור שבזבז את משורריו" כתב החוקר רומן יאקובסון על ייחו...  To the book