ההתמודדות עם המוות לאורך ההיסטוריה

ד״ר לימור שריר 53 אותנו מתלות במה שמציע להם האלוהים בטבע . מעתה יכולים בני האדם ליצור סביבה טבעית חדשה, הרחק מגן העדן, אשר כל סופרי התנ"ך האמינו כי הוא מצוי בראשיתה של ההיסטוריה האנושית, לא בסופה . מיקום גן העדן בראשיתה של האסופה התנ"כית הוא אחת הדרכים שבאמצעותן מובעת בספרות התנ"כית ההשקפה על בלעדיותו של העולם הזה והחיים בו, ועל המוות כהתפוררות של הגוף האנושי החוזר להיות חומרי עפר אשר מהם הוא נוצר . בתקופת התנ"ך האמינו אנשים דתיים כי אין חיים אחר המוות . העולם הבא הוא המצאה מאוחרת, המופיעה ביצירה היהודית רק בתקופה שבה התגבשה התורה שבעל פה . ההכרה בסופיות החיים משחררת את האדם החילוני ממשא החרדה מפני מה שעלול לקרות בחיים שלאחר המוות . לוקרציוס עוסק בספרו על טבע היקום, בין שאר הנושאים, בהרהור עמוק ותרפויטי על הפחד ממוות, באומרו "המוות הוא שום דבר בשבילנו" . הוא מדגיש את התפיסה שהנפש אינה יכולה לחיות בנפרד מהגוף ומתעמת עם תפיסות של הישארות הנפש . הוא אומר כי אין לחשוש מפני המוות כי כל עוד אנו בחיים אין המוות איתנו, ולאחר שנמות לא יהיה מי שיחשוש מהמוות . 43 בעקבות הדתות הפָּגָניות, הדתות המ...  To the book