ד. ניתוח רפואי של העיוורון ביצירה

על מגפות בספרות ועל הקורונה, מחקר ספרותי ומדעי 120 לבחון את עיני המטופל בהגדלה, כאשר בצד של הרופא יש עיניות ובצד של הנבדק יש מקום להשעין עליו את הסנטר ורצועה התומכת במצח ) : "מכשיר שאדם בעל דמיון יכול היה לראות בו דגם חדש של תא וידוי, שהעיניים מחליפות בו את המלים והמוודה מביט ישר אל תוך נשמת החוטא" . תיאור זה מזכיר את הביטוי "העיניים הן החלון לנשמה", וניתן לשער שכוונתו של הסופר בבחירת העיוורון כמגפה הפוגעת בדמויות בספרו הייתה שישמש כמשל לנפש האדם . מבחינה רפואית, אמנם אי אפשר לראות את הנפש, אך העין היא ללא ספק חלון אל הגוף . העין היא האיבר היחידי בגוף שמכיל חלקים שקופים, ובדיקת העין היא הדרך היחידה לראות כלי דם ועצבים באופן ישיר בגוף האדם, ולעתים ניתן לזהות בדרך זו את קיומן של מחלות שונות – למשל סוכרת, יתר לחץ דם, ומחלות אחרות, שגורמות לשינויים אופייניים שניתן לזהות בבדיקת העיניים . בתיאור הבדיקה לא מתוארים ממצאים שיכולים להסביר את העיוורון : "הוא לא מצא שום דבר בקרנית, שום דבר בלובן העין, שום דבר בקשתית, שום דבר ברשתית, שום דבר בעדשה, שום דבר בכתם הצהוב, שום דבר בעצב הראייה, שום דבר ב...  To the book