אסוציאציות ליצירות שעוסקות בעיוורון

לימור שריר 111 אך כאשר הוא חוזר למערה שוב אינו יכול לראות דבר, משום שעיניו שהתרגלו לאור השמש אינן מסוגלות לראות בחשכה, והאסירים האחרים לועגים לו וטוענים שהוא התעוור . הוא מנסה להסביר להם על העולם שבחוץ, אך הם מבטלים את דבריו בזלזול . האסיר שיצא אל האור עומד על דעתו, ומנסה להאיר את עיניהם של חבריו הכבולים, אך הם מחליטים שאם מישהו ינסה לשחרר אותם מכבליהם ולהוציא אותם מהמערה, הם ירצחו אותו כדי לא להתעוור בעצמם . נראה שגם כאשר הפילוסוף – האדם שיצא מבורות לחוכמה, ובא לגאול אותם מבערותם, נמצא בסכנה מתמדת, מפני שהאנשים אינם רוצים להשתחרר מהבורות, הם נמשכים אליה ושמים בה את מבטחם . כמו כן, מוצג תהליך ההחכמה כתהליך קשה, כואב ורצוף מכשולים . העיוורון אצל הרמב"ם : העיוורון הוא אלגוריה לאי - הרציונליות האנושית . העיוור הוא מי שנסגרו עיניו על ידי "התאווה והיצר הרע" ( פירוש המשנה, שביעית ה, ו ) ובמורה הנבוכים הוא כותב ( ח"ג, יא ) : "אלו הרעות הגדולות הנופלות בין בני אדם . . . נמשכות . . . מהעדר החכמה . כמו שהסומא, מפני שהוא חסר הראות, נכשל תמיד, מחבל בעצמו ועושה חבורות לאחרים" . אילו היו משיגים בני ...  To the book