"המוות השחור" – מגפת הדבר

על מגפות בספרות ועל הקורונה, מחקר ספרותי ומדעי 80 בלחץ ההמונים התירו גורמי כנסייה גם למי שאינם כומרים לקיים טקסים של וידוי אחרון על ערש דווי, ואם לא היו גברים התירו זאת גם לנשים . ג'ובאני בוקאצ'יו, ממבשרי הרנסאנס האיטלקי, יליד המאה ה - ,13 שחווה את מגפת ה"מוות השחור" ( מגפת הדבר ) כששהה ב - 1348 בפירנצה, תיאר ב"דקמרון" כי בעת המגפה "כל אדם ברח מחברת רעהו . . . בני משפחה רחקו זה מזה, אח התכחש לאחיו, לעתים נטש גבר את אשתו, הורים הפקירו את בניהם לגורלם, כאילו היו זרים . " באותה תקופה לא הייתה תרופה למגפה, וסברו ש"המוות השחור" מתפשט באמצעות "אוויר רע" . ולכן המליצו הרופאים לפזר את האוויר הרע באמצעות מקלות קטורת ריחניים או הרחת מטפחות טבולות בתמציות פרחים . היו האמינו שקולות חזקים יבריחו את המוות, ובערים צלצלו פעמוני הכנסייה ללא הפסקה . קמיעות, לחשים וקסמים נוסו ללא הועיל . פשוטי העם, שהאמינו בעיקרון הנוצרי של חטא ועונש, סברו שהמוות השחור הוא עונש מאלוהים . באותה עת רווחה השחיתות בקרב משרתי הכנסייה, וכמרים ונזירות מתו במגפה כאחד האדם . עובדה זאת גרמה למרד בכנסייה ולפריקת כל עול מוסרי, שכללה...  To the book