סיפורו של פרופ' מארק טיילור על הלבלב המלאכותי שלו

לימור שריר 467 החיבור בין מכונות והמוח האנושי כבר יצר סוג של אינטליגנציית - על, שעולה ביכולותיה על היכולות הקוגניטיביות של בני אנוש . בה בעת נוצרים סביבנו סופר - אורגניזמים, המשלבים בין פרוטזות ושתלים המתקשרים זה עם זה דרך ענן, שיאריכו את תוחלת החיים בעזרת הניצול המלא של משאב עתיק - החיבור והתלות ההדדית בין כל צורות וסוגי החיים . אומר מרק טיילור : "הסוכרת לימדה אותי שאינני אף פעם רק עצמי . משאבת האינסולין שלי ואני למדנו להכיר זה את זו ולחיות ביחד, ואני למדתי שגופי רחב יותר מגבולותיו הנראים לעין . האינטרנט של הגוף שלי, האינטרנט של הדברים והאינטרנט של הגופים מדברים בשפה משותפת, ולכן מסוגלים לתקשר זה עם זה . לעתים אנחנו לא מצליחים להבין זה את זה וזקוקים לכיול . למזלי המשאבה שלי תמיד מחשבת, חושבת ומדברת עם הגוף שלי ועם שאר הדברים החכמים, גם כשאני לא מדבר כלל . הפכתי לצומת ברשת של רשתות מידע שכבר אין לי אפשרות לחיות בלעדיה . כמו שגוף ונפש לא ניתנים להפרדה, כך גם סופר אורגניזמים ואינטליגנציית - על תלויים ושלובים זה בזה . אני לא מנסה לכפות את האינטליגנציה שלי על עולם סרבן או על אחרים : להיפך ...  To the book