שימוש בתאי גזע

הרפואה החדשה ודמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה 442 בבסיס הטיעון עומדת ההכרה בדבר הצורך בענווה, ובהכרח לנקוט זהירות לאור ההנחה שאיננו מסוגלים להעריך באופן מלא את משמעות הטכנולוגיה שאנו מייצרים, משתמשים ומציעים למטופלים . האחריות היא כלפי בני דורנו וכלפי הדורות הבאים . ואמנם, החובה לנקוט זהירות קיימת גם בהיעדר הוכחה מדעית לנזק צפוי . לאיזה סוג נזקים נייעד עיקרון זה ? לא נרצה ליצור אפקט מצנן ומגביל על התפתחות המדע והטכנולוגיה . ולכן נדרש להחיל עיקרון זה על נושאים מוגדרים . עיקרון זה כוון בעיקר לסוגיות בתחום בריאות הציבור . בשל החשש מפגיעה בערכים אתיים, יש להימנע מסוגי מחקר מסוימים, כטענת "המדרון החלקלק" . לדוגמה, בשם החשש מפגיעה בקדושת החיים או בכבוד האדם, יש לאסור מחקר בתאי גזע עובריים בטכנולוגיה של העברת הגרעין, שייתכן שיובילו לפיתוח טכנולוגיות לשיבוט לצורכי רבייה ( reproductive cloning ) , פעולה שחל עליה איסור אוניברסלי מוחלט, וזאת במחיר פגיעה קונקרטית בסיכויי ההחלמה של חולים הנזקקים לתאי לבלב / כבד / עצב וכולי . תהליך ה"אמריקניזציה" שעובר על החברה הישראלית מתבטא באימוץ תפיסות...  To the book