התייחסות אל המוות ב"פיידון"

הרפואה החדשה ודמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה 238 הפילוסופיה האמתית נתפסת כאן כמעין אימון לקראת המוות, ולכן הפילוסוף האמתי הוא האדם שפוחד מהמוות פחות מכל האחרים, למרות זאת אין לזרז אותו על ידי התאבדות, משום שבני האדם שייכים לאלים, ופגיעה בגוף תיחשב כמרידה באלים . ב"פיידון" מופיע תיאור קונקרטי מאוד של גלגול נשמות בתוך בעלי חיים . אדם שלא טרח להתעמק במהלך חייו בפילוסופיה – נשמתו מתגלגלת כבהמה . זהו תיאור שמזכיר 219 תפיסות מן המזרח הרחוק . על פי התפיסה של סוקרטס, הגוף הוא אבן נגף בפני ההכרה של האמת, והאמת המוחלטת ניתנת להשגה מלאה רק לאחר המוות . במובן זה המוות אינו רק השתחררות הנפש מהגוף, אלא גם האפשרות להתאחד עם האידיאה ( השלמות ) ולהכיר את האמת במלואה . פילוסוף שכל חייו חתר אל האמת יוכל להשיג אותה רק לאחר המוות . מסיבה זו אין לו שם פחד מהמוות . אמנם סוקרטס מסייג את הטענה הזו אבל בעיקר לשם הנימוס והזהירות . אמנם להבטיח בפה מלא שהדברים האלה כפי שתיארתי אותם, לא נאה לאדם ששכלו בראשו . אולם שהאמת בדבר נשמותינו ומשכונותיהן היא זאת או כדומה לזאת, ומאחר שנתברר כי הנשמה היא בת אלמוות ...  To the book