לחם

הרהורים על ספרות ורפואה 184 נותרו בו עקבות סובין, אלא אם כן נזקקים להם כתרופה . קביעות דומות אודות הלחם, הכנתו ויעילות נמצאות גם ב ספר הקצרת . איזק וקליין מביאים את התנגדותו של הרמב"ם לאכילת לחם שנלוש בשמן ומביאים את מסקנתם שהסיבה לכך על פי הרמב"ם אינה ברורה : "בכתבי רבינו לא מצאנו סיבה רפואית מדוע יש להימנע מאכילת לחם כזה . " אולם הסיבה היא כי הרמב"ם סובר שהמאכלים הממוצעים ובלשונו שאינם עבים ואינם דקים מתעכלים היטב ואינם יוצרים ליחות רעות בעורקים . לעומתם, המאכלים הכבדים יוצרים ליחות עבות או גורמים לתהליך הדרגתי של סתימת העורקים ) ארטריוסקלרוזיס ( . לגבי הלחם שנילוש בשמן, הרמב"ם סובר שלחם עתיר קלוריות זה ודאי שגורם לארטריוסקלרוזיס . ב הנהגת הבריאות מסווג הרמב"ם את מיני הלחם הבריאים לאדם ואלה שאינם בריאים, את סוגי הלחם, חלקי החיטה שהם מכילים ואופן הכנתם . אומר הרמב"ם : "וברצוני בלחם המותקן כראוי, שיהיה מחטה נתבשלה כל צרכה, אחר שהתייבשו ממנה הליחות הנוספות, ולא נתישנה עד שיתחיל בה ההפסד ) לא חיטה שהתיבשה יתר על המידה ( . ושלא יהיה הלחם מסולת נקיה ) לא לחם סולת אלא פת קיבר ( , אך להעביר ...  To the book