תרופות ואמצעי ריפוי על פי הרמב"ם

הרהורים על ספרות ורפואה 100 הרופאים, אמנם נכוין במאכלים לקבל תועלת בהם לא לתענוג ) אין אנחנו טבחים לפינוק אנשים במזונות ( בהיות קצת המאכלים נפרדים נתעבים ) הואיל וכמה מאכלים בצורתם הנפרדת מעוררים תועבה ומונעים את העיכול ( ורעתם ימנעם מהעיכול, ראוי לרופא שיערים להיטיב מה שזה כן, עד שייטיב עיכולו" . כמו כן אומר הרמב"ם : "כבר הודיעו בעלי המופת, כי מלאכת הרפואות הכרחית לאדם בעבור היותו בעל החליים לרב המאכלים, ולא יסור צרכו אל הרופא בזמן 92 מן הזמנים וגם לא בעניין מן הענינים . " הרמב"ם מדגיש כי מורי ההוראה הגדולים ברפואה סוברים כי התרופות נחוצות לאדם הנוטה לחלות בעיקר מסיבות ריבוי האוכל - הפרזה באכילה, ואי אפשר שלא יזדקק לרופא בנסיבות מיוחדות . יחד עם זאת אומר הרמב"ם כי גם הבריא "צריך אל הנהגת הרופא על כל עניין ובכל עת, ואולם הצורך אל הרופא בעת החולי ) הוא ( יותר חזק והעדר הרופא אז - סכנה ולזה יחשבו הסכלים שלא יצטרך 93 אל הרופא אלא בעת החולי ולא בזולתו . " המרכיב השני כולל תרופות להמסה והיתוך הליחות, כאשר לפי הרופאים היוונים שקיעתם בגוף מביאה לחלק גדול מהחוליים . לדוגמה : עירוב של חמאה ודבש...  To the book