|
בצקא נאתאונ 127 סיים קורצ'ק את הקשר עם "קולצ'ה" שבו פרסם במשך תשע שנים למעלה מ - 250 כתבות, מאמרים על נושאים סוציאליים וחינוך, ובו בזמן החל לכתוב בעיתון הליברלי גלוס ( "קול" ) . כסטודנט שנה חמישית נסע קורצ'ק בפעם הראשונה לקייטנה של ילדים יהודיים במיכאלובקה, שם שימש כמדריך - משגיח . הוא פרסם רשמים מהקייטנה בעיתון "יזראליטה", עיתון יהודי בשפה הפולנית . כסטודנט לרפואה כתב קורצ'ק רומן בהמשכים ולסירוגין עם חבריו שנקרא המשרת ( "מיומנו של סוטה" ) . כל אחד מהסופרים שנמנו עם חבריו – סטודנטים לרפואה וסטודנטים למשפטים, ניסה לכתוב פרק ולהתעלות בכתיבתו על חבריו . במרץ 1905 הוסמך קורצ'ק לרפואה . ביוני ,1905 בעת מלחמת רוסיה - יפן, נקרא קורצ'ק לשירות פעיל בבית חולים שדה במנצ'וריה, אז שלח כתבות לעיתון מהחזית . הוא ביקר בהזדמנויות שונות בעיירות ובבתי ספר סיניים . בתום המלחמה חזר לוורשה . בזמן היעדרותו של קורצ'ק מוורשה ראה אור ספרו השני כזה – וכזאת ( קושלקי – אופלקי ) שהיה סאטירה חברתית . הביקורת ציינה את חוש ההומור של קורצ'ק ומחשבתו המעמיקה שבאה לידי ביטוי בסיפורי חיים על עוני ומחסור . מ - 1905 ועד 1912...
To the book
|

|
|