על הכתיבה – דן בניה סרי

עת ע בתב : רתאצאו םאותב אסבאקב ינאתם הםותאו אתואצרה 116 סוגי אבלות – מזרחית ומערבית . המזרחית, שאליה אני משתייך, מוחצנת, האבלים קורעים בגדיהם, מורטים שערם ומקוננים בקולי קולות ואפילו שוכרים מקוננות כדי להאדיר את תחושת האבלות, בעוד האבלות המערבית היא מאופקת, יותר מכונסת . התייתמתי מאבי בגיל 11 בלי שהספיק להעביר לי את כל שרצה . אבי נהרג מפגיעת כדור של צלף ערבי בבוקרו של ליל הסדר תש"ח . קברנו את אבא בעת ההפגזות והצליפות במהירות רבה בבית הקברות על שם סנהדריה . מותו של אבי הוא פצע שותת שעדיין לא החלמתי ממנו . זו הייתה הסיבה שאותה דמות אבהית בספרי מאבדת את עצמה או נגמרת בשליש הראשון של הספר . האבלות שלי, כדברי אותו מבקר, היא אכן מאופקת וחנוקה . על פי המסורת, הליכות האבלות מבטלות את ה"שבעה" בעת חג . אני ישבתי שעתיים בלבד על מותו של אבי והייתי מצווה על ידי סבי ללבוש בגדי חג, ללכת לבית הכנסת ולקיים יחד עם משפחתי המיותמת את הסדר כהלכתו . אמי, שהגישה את מטעמי הפסח לשולחן, הייתה הולכת וחוזרת למטבח פעמים רבות כדי לבַכות שם בהיחבא את מות אבי וכך עשתה גם סבתי . ומכאן שהשתיקה המאופקת שלי בעת האבלות בס...  To the book