על דמותו של הרופא – חיים באר

עת ע בתב : רתאצאו םאותב אסבאקב ינאתם הםותאו אתואצרה 96 מוסד, שנים רבות היו הסופרים בונים דמות וביוגרפיה בדויה לשליח, מתאימים לו אותן ושולחים אותו למבצע בסיפור כיסוי . הפעם אני הולך לדבר על עד כמה זה לא דומה, עד כמה קשה למתוח קווים בין שני התחומים . כשקיבלתי את תואר הפרופסורה וכשלימדתי בבאר שבע נזכרתי בסבתי עליה השלום, שאמרו לה על מישהו ( ביידיש ) "הוא רופא" אז היא אמרה, "הוא רופא אמיתי ? " רופא אמיתי זה רופא שמטפל בחולים, ובעיני רוב בני האדם זה דוקטור . דוקטור לספרות, לפילוסופיה, זה כבר סיפור אחר לגמרי . ישנם שני דברים משותפים למקצוע הרפואה ולספרות : הראשון הוא ההקשבה . עליכם להקשיב לחולים שלכם, להקשיב לגיבורים שלכם . אם תקשיבו אתם תעשו לפחות את חצי המלאכה . תקשיבו לחולה מה הוא מספר לכם, מה מעיק עליו, מתי זה כואב לו, איפה כואב לו . היום בשל התמחויות המדעיות הרבות והבדיקות המרובות פוחתת ההקשבה לחולה . הרופאים הופכים למתווכחים : "תלך לפה, תבדוק את זה," וכולי . אני חושב שאתם יכולים לחסוך חלק מהדברים או להגיע לאבחנות נכונות על ידי הקשבה . אני משתדל להקשיב לגיבורים שלי . אספר לכם קצת מה עני...  To the book