|
|
עת ע בתב : רתאצאו םאותב אסבאקב ינאתם הםותאו אתואצרה 10 המספר ממהר אליו בשעה שמונה וחצי, כיוון ש"בתשע שעות דרכו של הרופא לילך אצל חבריו ושותה עמם כל הלילה" ; וכן : "וראיתי שקרבה השעה התשיעית ובתשע שעות הרי דרכו של הרופא לילך לקלוב שלו ולהשתכר" . מתוך פתיחת הסיפור השני : "מירל האלמנה שכבה ימים רבים חולה . רופאים ורפואות אכלוּאת יגיעהּואת החולָה לא רפאו . אלוקים שבשמים ידע את מכאובה וּנטלה מן העולם . " כאמור, אלה מוּבאות מנקודות מבט שונות : הראשונה – מתוך נקודת מבטו של סופר - רופא ; השנייה – מנקודת מבטו של חולֶה, במקרה זה חולָה ; השלישית, הכוללת שתי מובאות – מתוך נקודת מבטו של בן משפחה של חולה . למותר להוסיף שאלה שלוש נקודות מבט שונות, שלכל אחת מהם התייחסות שונה לרופאים, לרפואות ולדרך הטיפול . כעת נפתור את החידות : למי שייכות ציטטות אלה ? הציטטה הראשונה היא פרי עטו של הסופר - הרופא אכסֶל מוּנתֶה ( 1857 - 1949 ) , הידוע לכולם מן הווילה שבנה באנא - קַפרי, ומספרו מגילת סן מיקֶלֶה ( 1929 ) שהִכתיב בהיותו עיוור . דברים ברוח זו נכללו באנתולוגיה, שתוזכר בהמשך, פרי עטו של הרופא הסופר ויליאם קרלוס...
To the book |
|
|