|
שעכ הששעש : ענהי תכונסת ש שכנה הוכ השפנכ שכשכ 168 איתמר חלף על פני בית מרחץ שהגיחו ממנו גברים עירומים עם כרסים גדולות ומשומנות ומדיפים ריח מבושם . לציד הילכו נערים עירומים דקי גיזרה . לרגע איתמר נעלם מעיניה ונבלע בתוך בית תה שמעל בית הקברות . היא הבחינה בדלת הפונה אל חצר פנימית מוארת ואלפי נגוהות הציפו את עצי הבוסתן עם הבאר הקטנה שבמרכזו . לפתע היא הבחינה באיתמר מתמוטט ונופל על בטנו, גופו שרוע על השביל המרוצף ופניו מונחים על חלוקי האבן . לבו נדם . דריה מתייפחת וקוראת בשמו אך הוא אינו עונה . כשפקחה את עיניה, היא מצאה עצמה במיטתה ואיתמר לידה . דריה מתנחמת שהייתה זו רק הזיה . האם הייתה זו נבואה שהגשימה את עצמה ? כעבור חודשים מוצאת דריה עצמה במחלקה לטיפול נמרץ ליד מיטתו של איתמר : כשהבחינה באיתמר שהיה מוטל על המיטה הגדולה במחלקה לטיפול נמרץ, ביקשה דריה לרכון לעברו, לחבק אותו חיבוק גדול ולנשק לשפתיו כפי שנהגו לעשות תמיד כשנפגשו . אלא שבדיוק כשנכנסה לחדרו הייתה אחת האחיות עסוקה בהתקנת שקית הנוזלים לצינור האינפוזיה שהיה מחובר לזרועו והווילון שתחם את מיטתו נסגר בפניה והפריד אותה ממנו לדקות ארו...
To the book
|

|
|