|
פיהה תונהשנ מ ( תותלופהחתלחממ 47 פירוט מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיפי הפוליו השייכים למשפחת האנטרווירוסים . האדם הוא המאכסן הטבעי היחיד הידוע של המחלה . רוב הנדבקים ( % 95 - % 90 ) אינם מפתחים כל סימני מחלה או מפתחים סימנים קלים לא ספציפיים, כגון חום, חולשה, חוסר תיאבון וכאב גרון . בין ארבעה לשמונה אחוז מהנדבקים מפתחים מנינגיטיס אספטית ומחלימים באופן מלא תוך ימים אחדים . פחות מאחוז אחד ( 100 : 1 - 1000 : 1 ) מהנדבקים מפתחים מחלה שיתוקית . האבחנה מתבססת על בידוד הנגיף בתרבית רקמה . ניתן לבודד את הנגיף מהלוע ומהצואה ולעיתים נדירות גם מנוזל השדרה של החולים . הטיפול הקיים הוא תומך בלבד . במהלך שנות ה - 50 פותחו החיסונים לנגיף, שלזכותם נזקף צמצום ניכר של מספר החולים במחלה בעולם . אפידמיולוגיה על פי ממצאים בשלדי אדם ממצרים העתיקה, למחלת הפוליו שורשים כבר בתקופה זו, ורישום המחלה קיים משנת 1784 . לפני המהפכה התעשייתית נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כמחולל אנדמי . התינוקות היו נולדים עם רמה גבוהה של נוגדנים מהאם, מה שמנע מהם לרוב מחלה תסמינית שיתוקית . עם השיפור בתנאי ההיגיינה חל שינוי באפיד...
To the book
|

|
|