|
|
י ח ח : מו - ח ןעהמוע ועיוע ימע יחח 238 וְאִם תֻּרְשֶׁה לָנוּ גַּם שְׁאֵלָה אִישִׁית וְאִם תֻּרְשֶׁה לָנוּ גַּם שְׁאֵלָה אִישִׁית : לָמָּה עָזַב אֲדוֹנִי אֶת פּוֹלִין ? בֶּאֱמֶת, לָמָּה ? וַהֲרֵי גַּם אֲדוֹנִי הָיָה פַּעַם יֶלֶד . אֶלָּא שֶׁעָלַי לְהַעֲמִיד אֶת שְׁאֵלָתוֹ עַל מְקוֹמָהּ . לֹא הַיֶּלֶד הוּא שֶׁעָזַב אוֹתָהּ בַּיּוֹם הַהוּא כְּשֶׁלִּפְנֵי בֵּיתוֹ "הֵטִיחוּ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיְּהוּדוֹן" בְּשַׁעַר הַבַּרְזֶל . אֵיךְ לִפְרֹט אֶת הַזִּכָּרוֹן לְשִׁבְרֵי מִלִּים ? חֹסֶר אוֹנִים אינו הַמִּלָּה, אוּלַי 'נִכְנַע לְגוֹרָלוֹ' מבהיר את הַתְּמוּנָה : פְּנֵי צְבִי קְפוּאוֹת מֵאֵלֶם, דָּם מְּנַסֶּה לְהִמָּלֵט, יַעַר שֶׁל צְרָחוֹת וְהִדְהוּד הַנְּבִיחוֹת הוֹלֵךְ וְצַר עָלָיו . כָּאן, לִפְנֵי פֶּתַח בֵּיתו, הוּא מְגַלֶּה שֶׁגַּם הָאֲדָמָה חוֹמֶקֶת מִלָּשֵׂאת אֶת הָרַגְלַיִם . הָאֲוִיר עוֹמֵד בוֹהֶה, וְהָאָבִיב, שֶׁכְּדַרְכּוֹ טָרוּד בִּפְרִיחָתו, לא טוֹרֵחַ לְהָסֵב אֶת גַּבּוֹ לִרְאוֹת אֵיךְ נחיל שְׁכֵנוֹת מְתַרְגֵּל פּוֹלִיפוֹנְיָה שֶׁל קוֹלוֹת עַל " Parszywy Zydek " * בַּלַּיְלָה, דָּ...
To the book |
|
|