עולם הרפואה ב"הבית על האגם" מאת ד"ר לימור שריר

ימע ומ - ןו ןחע יע - ג ו ו - ע וו עחומ ח 205 נותרו ימים אחדים עד לחג המולד ותכונה רבה מורגשת באוויר . הכול עסוקים בהכנות לסעודות משפחתיות, בקניית מתנות ליקיריהם ובתכנון החופשה המתקרבת . ככל שהחג קרב ואווירה של עליצות חגיגית שורה על כולם, כך הולכת ואופפת אותי בדידות . דווקא בחגים אני מוצא את עצמי עסוק יותר מתמיד בענייני המחלקה . ימי החג הם ימים פוריים במיוחד : אני נוטל על עצמי כוננויות ומחליף ברצון את כל מי שחפץ בכך בחדר הניתוח, מוצא לעצמי זמן למיין את הניירת שהצטברה במשך החודשים האחרונים, ואף מצליח לסיים כמה מחקרים מדעיים . רק בשעות הלילה המאוחרות, לבד בחדרי, שוב אני נפנה לחלום מבעד לערפל זכרוני - לחלום עלייך, ברטה, ועל המשפחה שיכולה היתה להיות לנו . ולטר, שאמו מתה עליו בילדותו, מתאר את אביו, פרופ' שטרום הנודע, מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים בזלצבורג, ביראה אך גם בביקורתיות : אבי, פרופסור שטרום, היה עסוק ימים כלילות בטיפול בחוליו ומעולם לא התפנה אלי . את דמותה של אמי זכרתי רק במעומעם . לרגע נדמה היה לי שאחות בית החולים דומה לאמי . דקיקה ותמירה, עיניה כחולות ושלוות . היא הזכירה לי את...  To the book