משפט הרופאים הנאצים בנירנברג

י ח ח : מו - ח ןעהמוע ועיוע ימע יחח 164 את אישורו בזמנו . כך גם גרהרד רוזה . הצעתם נדחתה . ברנדט וכמה מהנידונים האחרים למוות — שבעה במספר בסך הכול, נתלו . חלקם הקדימו את ביצוע גזר הדין והתאבדו . במשפטו התעלם קרל ברנדט כמעט כליל מהשקפת העולם הנאצית כמניע למעשיו . רופאים אחרים הודו כי הם ביצעו את הניסויים בשל אמונתם למטרות שהן פוליטיות במהותן . כך פרופ' פאול רוסטוק, כירורג שזוכה מאשמה אישית, הודה כי הוא ואחרים לא אזרו כוח להתמודד מול מדע שכוון בידי הפוליטיקה . קורט בלומה, ששימש כסגן יו"ר ארגון רופאי הרייך, הודה כי נשבה במה שכינה "המלכודת של היטלר", בדומה לכל העם הגרמני . לטענתו הבין רק במהלך המשפט איזה משטר פושע שירת במעשיו . כמה מהנאשמים, כגון הלמוט פופנדיק, תלו את מעשיהם בקולרם של אחרים שלא הובאו למשפט, כמו ד"ר ארנסט גראויץ' — הרופא הראשי של האס - אס ונשיא הצלב האדום הגרמני, שהתאבד עם תום המלחמה . הוא לא התנגד למעשים הנוראים והיה מודע לשימוש בכלי הרכב של הצלב האדום שהובילו מיכלי ציקלון B לתאי הגזים, ואף היה בין היוזמים של הניסויים האכזריים ביותר . ויקטור בראק — אחד מהוגיו של רעיון עיקו...  To the book