המחקר הרפואי בגטאות

י ח ח : מו - ח ןעהמוע ועיוע ימע יחח 114 הרעב היא מיוחדת במינה ושנותרו בגטו תנאים חד פעמיים לחקירתה, הן כדי ללמוד את השפעת הרעב על מערכות פיזיולוגיות שונות והן כדי להבין תופעות פתולוגיות שהיו שכיחות בגטו, דבר שהיה מאפשר למצוא להן מרפא . ייתכן שההחלטה נבעה גם מתחושתו של מיליקובסקי שיש הכרח להביא לידיעת העולם את התוצאות האיומות של ההרעבה . הוא יזם קבוצת מחקר שעליה נמנו מטובי המוחות הרפואיים בגטו, וביניהם מנהלי המחלקות הרפואיות בבתי החולים שבהם טופלו נפגעי הרעב, ואליהם הצטרפו עשרים ושמונה רופאים . המחקר החל בפברואר 1942 וכלל תצפיות מדעיות, תוך הסתייעות בכלי מחקר שלא נפלו ברמתם משיטות המחקר המקובלות בימינו . 49 מעורכיו המרכזיים של המחקר, ביקשו במחקרם זה, כפי שהציגו ד"ר מרק דברוז'צקי, לבחון את ההיבטים השונים של הרעב אשר שרר בגטאות ונתפס כאמצעי לחיסול הקהילה היהודית ושאר העמים באזורים הכבושים על ידי הגרמנים . המחקר ביקש לבחון את השפעת הרעב על קורבנותיו בכל אחת מנקודות הזמן השונות של המלחמה — הגטאות, מחנות הריכוז ובמצב הפליטוּת שלאחר המלחמה . במחקרם זה בחנו החוקרים את השפעת הרעב לא רק על תושבי...  To the book