זיכרונותַי מעולם הפסיכיאטריה

עופפבובבו אהבאע הרפופומבפוה 305 אף יותר . מחשבה אחרת שעלתה בי הייתה מה יקרה אם בטעות תיסגר עלי דלת הברזל ואשאר כלואה בבית החולים הפסיכיאטרי . המשכתי לגלגל במוחי את הסצינה כיצד אנסה לשכנע את הצוות שאני שפויה ולא שייכת לשם, ונזכרתי בטיעוני השפיות של החולים הפסיכיאטריים ששוחחתי עמם . השאלה מהו ההבדל המהותי בין נפש או מוח של חולה לנפשו או מוחו של אדם "נורמלי" נשאלה לכל אורך ההיסטוריה ונותרה גם כיום שאלת יסוד בחקר מחלות הנפש . למרות ההתקדמות הרבה בטיפול במחלות הפסיכיאטריות והפיקוח על בתי החולים, עדיין מתעוררות דילמות אתיות ומוסריות בכל הקשור לאשפוז ולטיפול בפגועי הנפש . שנים אחר כך, כשכתבתי את ספר הביכורים שלי הבית על האגם ( ידיעות ספרים , 2004 ) העוסק בזיכרונותיו של מנתח אוסטרי לא יהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה, שבו ועלו במוחי המראות של בית החולים הפסיכיאטרי מימי לימודי . באחד הפרקים כתבתי על התעללות בחוסה בבית חולים פסיכיאטרי בזלצבורג — פרק שהפך לסיפור קצר 133 בשם "תעודת הצטיינות" בקובץ הסיפורים דיונות הזהב והכסף . הסיפור הוקרא על ידי שחקן במסגרת אחד השיעורים בקורס ספרות ורפואה, וניתחתי ...  To the book