עולם השיגעון ב"גירושים מאוחרים" מאת א"ב יהושע

הבאע ה ופהבש ופפופב וע אמבדפועפ אמב מפו והב ה 265 מסתכל בי המום . . . ופיו פעור בתימהון עם פס זולג של ריר . " "זקן קטן וצנום ששיניו רקובות, אישה בלונדינית דהויה שפניה מיוסרות מאוד, נדבקת אלי, מטלטלת את כתפי, תוחבת אצבע לפיה, עוצמת את עיניה . " יחזקאל המשוגע מתואר כאן דרך בנו, צלמו המדויק : "דהוי, רזה, פנים רעועות, סיגריה רטובה בזווית פיו, שיער דליל . . . עיניו ממצמצות בחוזקה והוא מתחיל ללעוס את לשונו, מתנדנד על מקומו כאילו משהו מזעזע אותו מבפנים . " ההתייחסות לחולי הנפש מתבטאת ביצירה בכך שהמחבר משליך דרך הגיבור, עורך הדין קדמי, את הטירוף אפילו על העצמים המצויים בסביבתם של פגועי הנפש . התייחסות דומה עלולה לקרות לאדם המוגדר נורמלי המבקר בבית חולים לחולי נפש . עורך הדין קדמי נכנס לחדר גדול ועירום שבו יושבות נשים אחדות באור חריף וכל אחת לבדה : "מכשיר הטלביזיה שבמרכז החדר נראה לו כאילו גם הוא מופרע" . אפילו הכלב הפרטי של גברת קמינקא, חותנתו, שמאושפזת בבית החולים לאחר שניסתה לרצוח את בעלה, נראה בעיניו מטורף : "אמרתי מיד שהוא ( הכלב ) זקוק לכדור בראש או לטיפול פסיכיאטרי" . מהטקסט ניתן להסיק ש...  To the book