מקורו האורגני של השיגעון

הפ או ו : הא ה ופהבש אמב חהפ אואבפ פופ 212 כיוון המחקר האורגני פיתח באוסטריה את הפרנולוגיה [ יוזף גאל ( 1758 - 1828 ) ויוהן קספר שפורצהיים ] , שביססה את האבנורמליות הנפשית וסוגי האישיויות בקונפיגורציות של המוח ואף במבנה הגולגולת . הפסיכיאטר הגרמני וילהלם גריינזיגר שיער שהאבנורמליות מתחילה בגירוי יתר של קליפת המוח הגורמת לניוון כרוני בלתי הפיך ולהתפוררות האגו . חוקרים התמקדו במחקר היסטולוגי, נוירולוגי ונוירופתולוגי והמשיכו לחפש את הקשר שבין אזורים בקליפת המוח להפרעות פסיכיאטריות [ קארל וסטפל, תדורה מינרט ( 1833 - 1892 ) וקארל ורניקה ( 1848 - 1905 ) ] . Alois Alzheimer גילה את הקשר בין מחלת טרשת עורקים במוח לשיכחה במחלות נפש . יחד עם ההתקדמות בתחום הרפואה, עלו גם מספר מהלכים מוטעים : הנרי קוטון, פסיכיאטר בבתי חולים בניו ג'רזי, האמין כי על מנת לשקם חולי סכיזופרניה עליו להסיר את החלקים המזהמים שגרמו למחלה, ביניהם שיניים, ציפורניים, אשכים או רחם . פסיכיאטר אמריקאי נוסף בשם וולטר פרימן פעל על פי תיאוריה של מדען אחר בשם Moniz בטכניקה שנקראה lobotomy . התפתחות שיטת הסיווג למחלות נפש אמיל קרפלי...  To the book