עולם הרפואה ביצירות דן בניה סרי

הפ פמ בש : ודפו פברמרדבאהד אדאבב בוומבפב הא הבאע הפרבמה וולופבב פברפוע אמבחהפ אואבפ פופ 136 אומר דן : "האותנטיות היחידה היא הכאב המזרחי שלי . ממילא הצמיחה הפגומה שלי, בכי פגום זה, הרצון לצעוק אל אנשים שלא עברו דרכי ולא נעצרו לידי, היא צעקה אל אנשים שיכולים להיות רק בשכונה זו" . בשיחתי עם דן בניה סרי בקורס ספרות ורפואה הוא מספר על ילדותו : הוא נולד בירושלים ב - 1935 . אביו עלה לארץ בגיל שש עם סבו וסבתו . הסב היה אדם נוקשה, נולדו לו בנים ובנות ואחד מהם משוגע . אביו של דן עבד בחנות המכולת . לאביו ולאמו נולדו שבעה ילדים והוא הרביעי . בערב פסח 1948 , בהיותו בן אחת עשרה, נהרג האב מפגיעת צלף ירדני כשיצא לפתוח את החנות . הם חיו בדוחק, אמו יצאה לעבוד כפועלת ניקיון במשרד האוצר . לדבריו אף נאלצה לנקות בתי שימוש כדי לפרנס אותו ואת אחיו . סבו התעמר באמו ועל כך נוטר לו דן בניה סרי טינה . בניה סרי למד ב"חדר" תימני ובתלמוד תורה . עם סיום לימודיו בתלמוד התורה שלח אותו אביו לבית הספר "תחכמוני" . לאחר מות האב הפסיק דן בניה את לימודיו למשך שנה שלמה, וכאשר חזר לספסל הלימודים למד בבית ספר ערב — ממלכתי - דתי...  To the book