|
הבאע הפרבמה וולופבב האבפ הבע 83 בסמטאות השוקקות בצעקות רוכלים ונעירת חמורים וצווחת פרגיות תלויות קשורות רגליים, ובצווארים מדממים של עופות שחוטים בזרועותיהם של הגברים המזרחיים העריכה : הסניטציה פה זה הרי עוד לא לגמרי אירופאי, והיגיינה חצי מהאנשים פה אפילו עוד לא שמעו מה זה בכלל, וכל האוויר מלא חרקים אזיאטיים כל מיני, וזוחלים מגעילים עם כנפיים שבאים לפה ישר מהכפרים הערביים ואפילו מאפריקה . . . הלבנט פה מלא מיקרובים . סבתו של עמוס עוז שלומית מזכירה לי את סבתי ברוניה, שנולדה בפיטרקוב - טריבונלסקי בשנת 1900 ועלתה לארץ ב - 1925 יחד עם סבי, אברהם רייטברגר . סבי ערק מהצבא הפולני כדי לעלות לארץ ישראל . שניהם היו צעירים אידיאליסטים ששמו להם למטרה להקים כאן מדינה . סבתי הייתה בת למשפחה אמידה והוריה היו בעלי בית חרושת לתמרוקים, ומאז ומעולם נודעה חיבתה לבשמים ולסבונים ריחניים . לקראת החיים החדשים בארץ ישראל היא ארזה במזוודותיה שמלות מפוארות ואוסף כובעים תואמים . היא ירדה מכבש האוניה לבושה בשמלה בהירה עטורת מלמלה כשהיא מצלה על עצמה בשמשייה . מהר מאוד נאלצה להיפטר מכל הכבודה כאשר היא וסבי השתכנו באוה...
To the book
|

|
|