אינסַף (צדק, בערבית) מאת ד"ר לימור שריר

הפ פמ בש : ודפו פברמרדבאהד אדאבב בוומבפב הא הבאע הפרבמה וולופבב פברפוע אמבחהפ אואבפ פופ 76 "יוסף העירקי", כך כינו אותו, התגורר בקומת הקרקע . הוא היה השכן הוותיק ביותר בבניין והמשיך להתגורר בגפו בדירה הקטנה והמאובקת לאחר שהתאלמן מאשתו . בשכונה סיפרו שבצעירותו היה יפה תואר . היו לו עיניים ירוקות כאזוב שבלטו מתחת לשערו השחור והשופע, ושפם דקיק התנשא מעל שפתו העליונה . פעם הייתה לו חנות לבגדי נשים . הוא עצמו נהג להתלבש בהידור בחליפות ובעניבות תואמות . צורתו הנאה ונימוסיו הטובים חיבבו אותו על כולם . כבוד מיוחד נהג בנשים ; חיוכיו וגינוניו קנו את לבן . כשפגש באישה, ולא משנה מה היה גילה או מעמדה, היה קד בראשו, מחמיא לה על מראה, ממהר לפתוח בפניה את דלת חדר המדרגות ועוזר לה לסחוב סל כבד . כך נהג עם כל הנשים למעט אינסף . הולכי רכיל סיפרו שבצעירותו היו לו כמה אהובות למרות שנישואיו היו מאושרים . עם השנים, אחרי פטירתה של אשתו ולאחר שבנו היגר לאמריקה, שחה קומתו, שערו נעשה מדובלל, שפמו האפיר ועיניו התעממו . החליפות שלבש דהו כמוהו אך נימוסיו הטובים נותרו רעננים כזיכרונותיו . מהיום שאינסף ( כך הציגה את ע...  To the book