על כתיבה ורפואה

אובמ 30 כחברה באגודת הסופרים התבקשתי פעמים רבות בהרצאותי להתייחס לשאלה שמעסיקה רופאים-סופרים רבים, אשר דנה בפערים בין הסופרים שהגיעו מתחום הספרות ומתפרנסים מכתיבה לבין הסופרים שהגיעו לכתיבה ממקצועות שונים, ובכלל זה לאלה שבאו מתחום הרפואה . ראשית, יש להתייחס לשאלה הכללית מדוע אדם כותב . אדם כותב מכיוון שהכתיבה היא בדמו, והוא אינו יכול אחרת . הוא כותב מכיוון שהוא אוהב לכתוב והוא זקוק לכתיבה עד כדי כך שהוא מכור אליה . אנשים המגיעים לכתיבה ממקצועות השונים מתחום הספרות מביאים אל הכתיבה את ניסיונם האישי ואת חוויותיהם מתחומיהם . גישתם של הסופרים המגיעים מתחום הרפואה, תחום הומניסטי המתבסס על נתינה ואלטרואיזם, שונה מזו של הסופרים האחרים . לכן אפשר לדעתי לדמות את גישתם של הסופרים הרופאים למעין זרימה מבפנים החוצה, ובמונח השאול מהפיזיקה – למעין כוח צנטריפוגלי ( הם רוצים לחבק את העולם ) . לעומתם, בעולם הספרות הכללי שורה בדידות אנושית לא מעטה . התחרות היא רבה, ויפה לעניין הביטוי השגור "קנאת סופרים" . הסופר שרוי בעולמו ואינו שש לשתף בו את חבריו . אני מדמה את הנטייה שלהם לזרימה הפוכה מקודמתה — מהחוץ פ...  To the book