ההקשר שבו הערבית נלמדת בישראל: בין מוטיבציות ביטחוניות לאזרחיות

ערבים, יהודים, ערבית | 17 14 אך אפילו ה"ביטחוניזציה" הזאת של השפה אינה מסייעת, ושיעור "דע את האויב" ; היהודים יודעי הערבית בישראל נותר נמוך מאוד . הדבר מצביע על קיומם של כשלים בחשיבה על הערבית, בתוך בית הספר ומחוצה לו . יונתן מנדל טוען כי בתהליך ההבניה של שדה לימודי הערבית בישראל נוצר 15 סוציולקְט שהוא מכנה "ערבית ישראלית", המתקיים בחברה היהודית בלבד . סוציולקט זה שואב הן מהמאפיינים הפילולוגיים של הוראת השפה הערבית בישראל — בעיקר ידע בתחביר ובדקדוק ( גישת הוראה המכונה במחקר הביקורתי "לטיניזציה של הערבית" ) — והן מההקשרים הביטחוניים שנקשרו בה, בעיקר בארבעת העשורים הראשונים של המדינה . כך הפכה הערבית בישראל לשפה מלאכותית, פסיבית ומוגבלת, המתקיימת לעיתים ללא קשר למסורות, לתרבויות 16 במילים אחרות, הערבית הפכה לשפה שכמעט ולאנשים המשתמשים בה ביומיום . אינה משמשת את היהודים . ניסיון למסגר מחדש את השפה הערבית על בסיס שיקולים אזרחיים וחברתיים — תהליך שכיניתי בעבר "אזרוח של השפה הערבית" — נתקל בקשיים רבים, פעמים רבות כתוצאה מהאקלים הפוליטי, המקשה על כל אפשרות של התייחסות לערבית כאל שפה אזרחית וכ...  To the book