|
|
תקציר המסקנות 125 אי אפשר לקבל מצב שבו ניתנת חסינות לראש המדינה, ובד בבד יש לו סמכות למעורבות במערכת המשפט . לכן, יש פגם בעצם הרעיון של חסינות דיונית לנשיא המדינה . פגם חמור עוד יותר יש בכך שלצד החסינות הדיונית שהוענקה לנשיא יש בידיו סמכות להעניק חנינה לעבריינים . יש פגם חמור בעצם הרעיון של הענקת חסינות מיוחדת לראש הממשלה . גם אם יוחלט בדיעבד על עסקת טיעון, או על עסקת טיעון שבה יופסק משפטו של ראש הממשלה, היא חייבת להיות מלווה בשלילת האפשרות שהוא יהיה מעורב בדרך כלשהי במערכות אכיפת החוק . ב . כש ירות ל מ ינוי לעניין טוהר המידות, כללי הכשירות של מנהיגי הקהל דומים לכללי הכשירות של שופטים . האנלוגיה בין מנהיגי הקהל לשופטים מציבה רף גבוה במיוחד לטוהר המידות הנדרש ממנהיגי ציבור . בכך נבדלת גישת המשפט העברי מגישת המחוקק הישראלי, שקבע כי תנאי הכשירות למינוי ח"כים ושרים נמוכים יותר מתנאי הכשירות הנדרשים למינוי שופטים . עקרון טוהר המידות גובר על עקרון הייצוג הדמוקרטי . לפיכך, רצון הציבור להעמיד עליהם מנהיג המעורב בפלילים אינו מכשיר את מועמדותו . אדרבה, לשיטת חלק מן הפוסקים רצון הציבור למנות אדם ...
To the book |
|
|