|
|
אחרית דבר 123 ככלל ניתן לומר, כי חכמי המשפט העברי קבעו רף גבוה במיוחד לטוהר השלטון, ועשו כל שלאל ידם שמנהיגי הציבור לא יהיו מי שידיהם מעורבות בפלילים . בפרט יש לציין כמה חידושים עקרוניים שקבעו חכמים . הם השוו את תנאי הכשירות של מנהיגי ציבור לתנאי הכשירות של דיינים, ובכך נתנו ביטוי לרעיון שגם בתחום הפוליטי, ולא רק בתחום המשפטי, אין מקום להנחות בטוהר המידות . זאת ועוד, מתוך דברי הפוסקים עולה, כי בעיניהם עקרון טוהר המידות גובר על עקרון הייצוג הדמוקרטי, ולפיכך משנקבע שאדם מסוים פסול מלשמש מנהיג ציבור בשל מעשיו הם לא ייחסו משקל לעובדה שרוב הציבור מעוניינים בו שיהיה מנהיגם ( ואף ראו בכך דבר חמור יותר בשל ההשחתה הציבורית שיש בכך ) . עוד קבעו הפוסקים, כי לאחר שאדם עבר עבירה, מרכיב הזמן אינו תורם לדהיית הכתם שעליו . לדעת מקורות רבים, ריצוי העונש אינו מספיק כדי להכשיר את חזרתו של העבריין לחיים ציבוריים והמניעה היא לצמיתות . עם זאת, פוסקים רבים הותירו את הפתח של חזרה בתשובה כנה ( שאינה מזוהה עם ריצוי העונש ! ) , כאפשרות הניתנת לאדם לתקן את מעשיו . האם אפשר להיעזר במקורות המשפט העברי ולראות בהם מק...
To the book |
|
|