|
|
פרק רביעי – ר׳ קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין : המכלול 69 69 42 כשם של הצדיק . דמות הצדיק ממלאת מקום חשוב בהגותו של ר׳ קלונימוס קלמן . שהצדיק ניחן בתודעה קוסמית ולאומית, וחש את האדם מן השורה באותה מידה שהוא חש את הטבע, הוא גם ניחן בתודעה עצמית . וכשם שהוא כותב על חוויית האדם הרגיל, שמשם מקורו, הוא גם כותב על החוויות האישיותיות שלו עצמו . כתלמידו של ר׳ אלימלך מליז׳נסק, שהניח את התשתית הבשלה לרעיון הצדיק, צפוי אף קלונימוס קלמן לקבוע את מקומו של הצדיק בזיקה לראשית ההתהוות ולתורת הבריאה . תו רת ה א ור ההנגשה של אין סוף לעולם החומרי בכלל ולאישיות האינטימית בפרט איננה יכולה לשמור אותו בדגם הרגיל של שלילת התארים . לשם כך גייסו המנהיגים הרוחניים בחסידות המוקדמת את תורת האור, והפכו אותה לכלי מרכזי המאפשר את המפגש הפרדוקסלי עם אין סוף . נעקוב כעת אחר ההתבטאות של תהליך זה בפירוש לבריאה של מאור ושמש . ננתח באריכות פסקה חשובה זו של קלונימוס קלמן : ונראה בזה, דהנה כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות צמצם אלקותו ית״ש מעילה לעלול, ונשתלשלו העולמות ואור אין סוף ב״ה מתנוצץ לכל העולמות מעולם הגבוה לעולם השפל...
To the book |
|
|