|
|
47 כשאגיע לפסגה . . . כשכולם עוזבים . . . אעמוד פנים אל מול פנים עם אלוהים או הטָטְהָאגַתָה [ הבודהה ] ואגלה אחת ולתמיד מהי משמעותם של כל הקיום והסבל האלה . . . אבל במקום זאת עמדתי פנים אל מול פנים עם עצמי, בלי אלכוהול, בלי סמים, בלי הזדמנות לזייף את זה, פנים אל פנים מול השנוא והמוכר . . . מול עצמי . " מדיטציה דורשת סבלנות ומאיטרי . אם תהליך זה של ראייה צלולה אינו מבוסס על חמלה עצמית, הוא הופך לתהליך של תוקפנות עצמית . אנחנו זקוקים לחמלה עצמית על מנת לייצב את תודעתנו . עלינו לעבוד עם הרגשות שלנו . זה מה שעלינו לעשות כדי 'להישאר' . כאשר אנו לומדים לתרגל מדיטציה, מורים לנו לשבת בתנוחה מסוימת על כרית או על כיסא . מנחים אותנו להיות נוכחים ברגע ההווה, להיות ערים לאוויר שאנו נושפים החוצה . אומרים לנו שכאשר תודעתנו נודדת, עלינו להכיר בכך כ"חשיבה" ולהחזיר את מודעותנו אל הנשיפה, ללא נוקשות או שיפוטיות . אנו מתאמנים לחזור אל היותנו כאן, ברגע זה . בתהליך התרגול ― הערפול, המבוכה והבורות שלנו מתחילים להפוך לראייה צלולה . חשיבה הופכת למילת קוד לראיית "מה שעולה" ― וכוללת את הצלילות כמו גם את הבלבול ש...
To the book |
פראג
|
|