הקדמה למסע רגשי חסר מאמץ

206 אל תוך השמיים הרחבים האלה של קבלה, קדם בברכה את כל רגשותיך . . . את כל הרגשות שחשת אי פעם . . . אפילו את רגשותיהם של אבותיך . . . האהבה שלך עצומה . עכשיו הפנה את מודעותך אל תוך הגוף . גופך, הווייתך, הם כמו מיכל, כלי קיבול מלא בסוגים שונים של רגשות, כל מיני רגשות . הרגשות שלנו הם לפעמים כמו ילדים קטנים – חלקם רעשנים ותובעים תשומת לב, חלקם שקטים וביישנים, ואחרים התחבאו מתחת למכסים או מאחורי דלתות סגורות . ייתכן שהם כבר לא בוטחים בך משום שדחית אותם פעמים כה רבות . . . אז אולי תרצה להתנצל בפני רגשותיך ולהעביר להם את המסר, שלשם שינוי אתה מתכוון להיות פתוח, אתה מתכוון להקשיב, להיות נוכֵח ולהרגיש כל מה שעולה . עכשיו מצא אזור בגופך שהוא אולי מעט מתוח, מכווץ או מוחזק בצורה כלשהי, ופשוט נשום אל תוך האזור הזה, כשאתה מציף אותו באהבתך, בקבלה שלך, אפשר לו להתרכך ולהיפתח . . . אם היה שם רגש כלשהו, מה הוא עשוי היה להיות ? . . . חלק מהרגשות שלנו הם כמעט בלתי מורגשים, אז פשוט קדם בברכה את כל מה שנמצא שם . ואולי לא עולה רגש, אלא תמונה . אם זה מה שקורה, אז איזה רגש התמונה הזו מעוררת ? . . . או אם האזו...  To the book