|
|
166 הכול בפעם הראשונה . הכול זהר ושפע אור – כמוני . אף לרגע לא עלה על דעתי שמה שמצפה לי במאליבו ישקף בעוצמה את החוויה שעברתי בהודו . חיי מעולם לא יחזרו להיות כשהיו . סחבתי את המזוודות הכבדות במעלה מדרגות דירתנו החדשה, עייפה ורצוצה מהדרך הארוכה, אך עדיין הכול נראה לי רענן וחדש . העץ הירוק נראה שופע, הצמחים הפורחים היו מלאים חיים . כאשר פתחתי לרווחה את דלתות הזכוכית – ריאותַי נמלאו אוויר אוקיאנוס מלוח עם ריח דק של אצות ים, שהזרים בי חיות שופעת . תהיתי אם אי פעם היה לאוויר ריח נפלא שכזה . הסתכלתי לאחור ומבטי נפל על ערימת המכתבים שהיו על שולחן המטבח . ערימות אלה תמיד עוררו בי תחושה של קבלת פנים – "כן, חזרת הביתה, ברוכה השבה . " כך שלפני פריקת המזוודות, רפרפתי על המכתבים לראות אם יש בהם בשורות משמחות . היו שם חמש מעטפות ממס הכנסה . "יופי," חשבתי, "הם בטח מסכימים למלא את בקשותיו של דון . " ולכן, אף שבדרך כלל אני משאירה את הטיפול בחשבונות לדון, חשתי דחף מוזר לפתוח מיד את המכתבים . ציפיתי לחדשות טובות, ולכן לא הייתי מוכנה למה שראו עיני . "זו בטח טעות . איך הם יכולים לעשות את זה ? איבדנו הכול ב...
To the book |
פראג
|
|