|
34 באופן יוצא דופן . כששאלתי אותו על כך, הודה שלא רצה לחלוק איתי את רגשותיו, מפני שידע עד כמה אני זקוקה שיתמכו בי ובביטחון שלי שאבריא . אבל הוא מוכרח היה להודות שהוא פוחד . "זה פשוט נראה כמו משהו גדול . . . " אמר . נפלה שתיקה ארוכה . "זה אכן גדול," עניתי בשקט . לא מצאתי עוד מה להגיד . מה שאמר היה דברים מובנים מאליהם, אבל הברור מאליו היה בלתי נתפס – וברור לגמרי – בעת ובעונה אחת . "גם אני לפעמים פוחדת," אמרתי, "ואני צריכה להזכיר לעצמי לבטוח ולהישאר פתוחה בזמנים כאלה . אין טעם להילחם בזה . הלוואי שיכולתי להסביר לךָ את תחושת הביטחון הפנימית הזו שממשיכה לעלות מתוכי . איכשהו, לא משנה עד כמה אני מודאגת ברמת המודעות הרגילה שלי, יש משהו עמוק בתוכי שיודע דברים אחרים . והידיעה הזאת – היא שנושאת אותי במסע יוצא הדופן הזה . אז בוא ניהנה מהזמן שיש לנו לבלות פה . העיר הזאת כל - כך רומנטית . " נכנסנו לבית קפה ועודדתי את דון ליהנות מהתפריט הצרפתי, אף שאני הסתפקתי בסלט . הוא נעתר בחוסר רצון . בכל יום שחלף, הלכה שלוות נפשי והעמיקה . אחרי שלושה או ארבעה ימים בקוויבק, הרגשתי שהגיע הזמן להתקדם הלאה . עדיין ל...
To the book
|
פראג
|
|